החלטה בתיק רע"א 38788-02-12

ההליך

1.         המדינה הגישה שתי הודעות ערעור, כפי שיפורטו להלן, בנושא חיוב המדינה בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בשל התנהלות אשר יש בה כדי להאריך את ההתדיינות בהליכים המתקיימים בבית המשפט לתעבורה.

ההודעות הוגשו על דרך של ערעור, ואולם המזכירות פתחה את ההודעות כבקשת רשות ערעור, בשני תיקים נפרדים והעבירה כל תיק לדיון בפני שופט אחר.

            לעניין הגשת הליך אזרחי על אף שמדובר בהוצאות שהוטלו במסגרת הליכים פליליים, הפנה ב"כ המדינה לבג"ץ 2685/92 ( שמחה ניר נ' כב' נשיא בית משפט המחוזי בבאר-שבע, פ"ד מז(2) 203, להלן: פס"ד ניר . כן ראה ע"א 10711/06 עו"ד אלי כהן נ' מדינת ישראל תק-על 2006(4) 4996 (2006)).

            יחד עם הגשת ההודעות הגישה המדינה בקשה לאיחוד דיון, והפנתה הבקשה לכב' הנשיאה גילאור. יש להניח כי הבקשה לאיחוד דיון הוגשה באופן זה, מן הטעם שנציג הפרקליטות לא בירר אם התיקים הועברו לשופטים.

איחוד הדיון

2.         לעניין איחוד הדיון, משהועברו התיקים ונקבעו בפני שופטים, הרי שלא היה מקום להפנות את הבקשה לדיון בפני כב' הנשיאה, השופטת גילאור.

            בקשה לאיחוד דיון צריכה לבוא בפני השופט הדן בתיק.

מאחר ששני התיקים הועברו לשופטים שונים, הרי שעל פי נהלי בית המשפט, האיחוד בוצע בפני אותו שופט אליו הועבר התיק הראשון, על פי המספר שצויין על גביו.

            לפיכך, אני נעתרת לבקשת האיחוד ומורה על איחוד הדיון בשתי הבקשות. הפרוטוקול יתנהל ברע"א 38788-02-12.

סיווג ההליך ומשיב נוסף כבעל דין נדרש :

3.         בשאלת בעל דין נדרש - משהוגש הליך בנושא הוצאות בהן חוייבה המבקשת לטובת אוצר המדינה, צריך היה לצרף - לפחות לכאורה - כמשיב נוסף את: הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות, המיוצגת אף היא על ידי הפרקליטות .

על דרך הזהירות, אני מורה על צירוף הנהלת בתי המשפט כמשיב על ידי, כמפורט בפרוטוקול.

בנסיבות העניין, לאור מהות הבקשה ותוכנה, ללא בקשת תגובת המבקשת.

יחד עם זאת, בהיות המשיב הנוסף מיוצג אף הוא על ידי הפרקליטות, חזקה היא כי במקרה כגון זה תשקול עמדתה לא רק כבעל דין, אלא גם כמייצגת את הנהלת בתי המשפט (ראה לעניין זה, סע' 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]).

4.         לעניין מהות ההליך, האם היה מקום להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור כאשר מדובר בהטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה, יש להפנות לע"א 9161/09 ( עו"ד יהושע רוזנצוויג נ' מדינת ישראל, כב' הרשמת גאולה לוין, כתוארה אז [17/2/10]), שם נקבע בין היתר, שכאשר המערער הוא בעל הדין בהליך העיקרי המתנהל בבית המשפט, וההתייחסות היא אליו ולא אל בא-כוחו של בעל הדין, הרי שאותו בעל דין ממשיך ליטול חלק בהליך העיקרי, ולכן, יש לראות את הליך ההשגה על ההחלטה בדבר הטלת הוצאות כ'החלטה אחרת', שהזכות להשיג עליה היא בדרך של בקשת רשות ערעור. זאת לעומת החלטה המורה על הטלת הוצאות על צד "זר" להליך, למשל כאשר מוטלות הוצאות לטובת אוצר המדינה בעת שהמדינה עצמה איננה צד להליך העיקרי או הוצאות אישיות על עו"ד שהוא עצמו מייצג, אך אינו בעל דין (ראה לעניין זה סע' 4 ו-5 להחלטה האמורה, אשר הפנו לצורך השוואה לרע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל [17/8/06], פסקה 11 לפסק דינו של כב' השופט א' גרוניס וכן פסקה 5 לאותו פסק דין) . 

5.         בענייננו, מדובר בהוצאות שהוטלו על המדינה - משטרת ישראל, לטובת אוצר המדינה, במסגרת הליך פלילי שטרם הסתיים. המדינה עצמה היא בעלת דין בהליך העיקרי. במקרה כגון זה, נוטה אני לקבל את עמדת כב' השופטת גאולה לוין, כרשמת, שמדובר ב'החלטה אחרת' ולא ב'פסק דין' שסגר את התיק. במקרה זה מדובר למעשה במחלוקת צדדית שאין לה זיקה ישירה להליך העיקרי, והשגה כגון זו, צריך שתהא בדרך של בקשת רשות ערעור, על דרך ההשוואה להליכים שהוזכרו בסע' 7 להחלטת השופטת לוין, כרשמת (רע"א 8875/99, שמואל סירנו נ' מנהל אגף המכס והמע"מ [9/7/00]); רע"א 4263/02 כהן הילה נ' דולב חב' לביטוח בע"מ [16/10/02]).

            ניתן עוד להפנות להחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בע"א (י-ם) 7825-06-11 [16/6/11], (כב' השופט משה סובול), ממנה ניתן להוסיף ולהסיק כי ההליך הנכון הוא בקשת רשות ערעור ולא הודעת ערעור.

            שם קבע בית המשפט שכאשר החיוב בהוצאות הוטל על אחד מבעלי הדין בהליך פלילי, הרי שכלל לא ניתן להגיש ערעור על החלטות ביניים, למרות שמהות הערעור עצמו הוא אזרחי, ולכן במקרה כגון זה ניתן למעשה לערער על ההחלטה רק במסגרת פסק הדין שיינתן, ואם מבקשים לנקוט בהליך ערעור על ההחלטה כהחלטת ביניים, הרי שניתן לעשות כן רק לאחר נטילת רשות.